קצת היסטוריה
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשר מינוי אפוטרופוס על אדם (בגיר) בשני מצבים:
1) כאשר מדובר באדם בגיר אשר "אינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו".
2) כשמדובר ב"פסול דין"- מי ש"מחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו" לא מסוגל לדאוג לענייניו.
הייתה הרבה ביקורת על החוק הזה, היות והחוק נכנס לתוקף מתי שאדם כבר איבד את יכולותיו הקוגניטיביות, ומכאן את יכולתו להביע את רצונו לגבי מה יעשה ומי יעשה באשר לנכסיו, כספיו ומצבו הרפואי. כך שלמעשה החוק שולל( שלל) את יכולת הבחירה והרצון של אדם במצב שהוא איבד את צלילותו.
במרץ 2016 תוקן חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מספר 18).
השינוי המרכזי שהביא איתו התיקון הוא האפשרות לעריכת ייפוי כוח מתמשך ובו הנחיות של אדם ( כזה או אחרת) לגבי מה ייעשה ברכושו וכיצד ענייניו האישיים יטופלו, כולל הנחיות לטיפול רפואי בגופו במידה ויגיע למצב בו לא יהיה מסוגל לקבל החלטות אלה בעצמו.
הרעיון המרכזי בשינוי הוא, לשמור על כבודו של אדם ולממש את רצונו גם בשעה שלא יוכל עוד להביע אותו בעצמו.
אילו ייפויי כוח מתמשכים קיימים?
יש מספר סוגים של ייפויי כוח-
ייפוי כוח מתמשך בעניינים אישיים
מתייחס לרווחה האישית של האדם, לצרכיו היום-יומיים, למקום מגוריו, לבריאותו, לענייניו הגופניים, הנפשיים או החברתיים. תחת קטגוריה זאת נכנסים גם עניינים רפואיים.
ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש
מתייחס לטיפול בכלל נכסיו, כספיו והתחייבויותיו של האדם.
הממנה יכול לקבוע כי מיופה הכוח הוא האדם המוסמך לקבל בשמו החלטות עתידיות ולהשאיר למיופה הכוח את שיקול הדעת לגבי תוכן ההחלטות, או שהוא יכול לפרט מהו רצונו לגבי תוכן ההחלטות שיתקבלו בנושאים השונים וזאת באמצעות קביעת "הנחיות מקדימות".
לצד המידע המשפטי, עריכת יפוי כוח מפגישה הממנה ומיופי הכוח, בסיטואציה מעלה מחשבות קשות וכואבות שעד להחלטה לבצע את יפוי הכוח המתמשך, בני המשפחה לרוב נמנעים לגעת במחשבות הללו. בני המשפחה מתאמתים עם האפשרות שיקירם.תם י.תאבד את היכול הקוגנטיביות וי/תהפוך לאדם סיעודי שיש לטפל בו ולהיות אחראי לעניינו האישיים והכלכלים. מדובר בנושא מורכב וקשה, אולם חשוב מאוד, לצורך הודאות והבהירות של העניינים, במידה ומתרחש מצב כזה. המשפט למעשה מהווה טריגר אל תוך המצב המשפחתי והאישי של של בני המשפחה, ולכן יש לערוך את יפוי הכוח בצורה רגישה ואמפתית, תוך הבנה של המורכבות המשפחתית.
