גם אני הסתקרנתי לשמוע גם אני הסתקרנתי להבין ולכן הבנתי שחלק מלהיות מומחית למניעת הטרדות מיניות זה לא רק להבין את החוק למניעת הטרדה מינית זה גם לנסות ולהבין את הצד השני זה ש"מטריד".
ופה אני רוצה לסייג - גברים ונשים מוטרדים.ות מותקפים.ות כמעט באותה מידה. חברתית יש יותר ללגיטמציה לאישה להתלונן על הטרדה מינית (חרף הקשיים) ולכן גברים כמעט ולא מתלוננים ממקום של בושה " זה לא גברי" - ואחרי שסייגתי - לאור ריבוי התלונות מצד נשים אני מתייחסת למי שהתנהגותו נמצאה מטרידה כאל ה"צד שלו".
אז הסתקרנתי ונתתי לסקרנות להוביל, ולכן שפנו אלי מאחת חברות ההייטק הגדולות (והאמיצות יש לומר) להעביר הדרכה פרטנית למי שהתנהגותו אובחנה על פי החוק כהטרדה מילולית.
בחרתי לצאת מאיזור הנוחות ה"נשי" שלי של שמיעת מאות אם לא אלפי סיפורים מנקודת המבט הנשית ולשמוע את נקודת המבט הגברית שלו האנושית ולאו דווקא "המטרידה".
נפגשנו, קצת נבוכים.ות מהמעמד, כל אחד.ת והטריגר שזה הקפיץ אצלו, אך הזמן עשה את שלו והצלחתי שנקיים שיח מלא לאורך זמן ואט אט הורדו המגננות.ומה למדתי על הצד שלו? אתגר רגשי (מנגנון הגנה) בלהודות בפני עצמו שהוא הטריד - לא מצליח להרגיש רגש כלפי האירוע בעיקר בגלל החרדה שלו שאכזב מקצועית (ניתוק) ומדובר באדם שרואה עצמו כאדם נעים וחביב וכך גם סובביו.אתגר בהכרה בגבולות במיוחד במסגרת העבודה - ניסיון תמידי בלבדוק גבולות.
בלבול בין קשר חברי למקצועי. יחד התעוררו בנו מחשבות של איך לשלב בין השנים, באופן שיהיה ברור לכל הצדדים מהי מהות הקשר. יצירת שיח שאינו ביקורתי או שיפוטי לגבי האירוע - בהקשר הזה הבנתי שמעבר להדרכה על מה מותר ואסור במסגרת החוקית. ההדרכה נתנה מקום לשוחח לעומק על מה שאירע להבין לתת לרגש מקום, ולו רק כדי להבין מדוע הוא נמצא מטריד.
אפשרות לשמוע את הקול של הצד הנשי, אני כצינור של קולות שנאספו בי מתוך נסיון של יצוג נשים.חשיבה על כלים לארגז האישי, כמו מודעות, הכרה של הגבולות, לשאול אם אפשרי? אם נעים? אם מפריע? הכרה מעמיקה ( אחד על אחת) של החוק למניעת הטרדה מינית, ומתי התנהגות מסוימת תחשב מטרידה ומתי לא.לאחר מספר מפגשים, יצאתי בתחושה שכל עוד התאפשר שיח מעמיק באירוע ובנושא עימי המטרה הושגה.וכך יוצרים שיח מגדרי מודע למניעת הטרדה מינית.
מה דעתכםן?
