עו"ד ורדית אבידן
מומחית למניעת הטרדות מיניות בסביבה מקצועית
מנחה ויוצרת מרחבי שיח ככלי מוגנות מינית
מי אני?
מומחית למניעת הטרדה מינית בסביבה מקצועית
במידה ומנהלי/ות אינםן נוקטים/ות באמצעים אפקטיביים וכנים, כדי למנוע מקרי הטרדה - יש לכך השלכות מידיות כמו: פגיעה במוניטין של הארגון, פגיעה באמון א.נשי הארגון (המתבטאת בתחלופת עובדים/ות גבוהה) ירידה במוטיבציה, במסירות ובמחויבות ותשלומי פיצויים: חשיפה לתביעות והפסדים כספיים שהינם תוצאה של הערעור הבטחוני שנוצר בארגון, עקב אי טיפול נאות של מקרה הטרדה מינית.
מעבר לכך המושא הישיר של ההטרדה המינית או ההתנכלות אינו/ה היחיד/ה בסביבת העבודה שנפגע/ת ממנה. פעמים רבות ההטרדה פוגעת גם במי שהיו עדים/ות לה או מודעים/ות להתרחשותה וכך היא מעיבה על סביבת העבודה כולה.
זה כמו כאב בגוף שאם לא מטפלים בו כראוי ומנסים לרפאו באמצעות אקמול, אז אולי הרגענו את הכאב לרגע, אך לא באמת פתרנו את מקור החולי. הכאב לא נעלם הוא רק מוגבר ומוקרן כלפי כל מי שסובב אותו, לכן קיימת חשיבות עצומה לאיתור שורש החולי/ ההטרדה ועקירת השורש בארגון.
אני אופטימית בעיקר בגלל הידיעה שהכוח בידיים שלכם/ן: כל מנהל/ת יכול/ה למנוע את מקרה ההטרדה המינית הבא בארגונו/ה.
את/ה יכול/ה להעניק לא.נשים בסביבה השיתופית בניהולך הרגשה של בטחון, אמון ובכך ליצור סביבה מקצועית שמחד דואגת לא.נשים שבה ותורמת לחברה טובה ושוויונית יותר ומאידך דואגת גם לשם של הארגון, לעליה בתפוקת רווחיו (כל מה שהארגון מגדיר כרווח) והצבתו כארגון ייחודי המשתנה יחד עם המציאות החברתית לעבר עתיד חדש ומשותף.
ונשאלת השאלה איך?
התשובה פשוטה - נקיטת עמדה ברורה ולקיחת אחריות.
אחרי 18 שנות ניסיון ביצוג וליווי א.נשים שהוטרדו מינית במקומות העבודה וגם ליווי ויצוג א.נשים שהתמודדו מול תלונות בגין הטרדה, התמקצעתי בהבנה של החוק למניעת הטרדה מינית. גם כמי שלקחה חלק בתיקוניו לאורך השנים, בהבנה המשפטית של האחריות הקיימת למנהלי/ות ארגונים, ביעוץ והתאמה של תקנונים ו/או קודים וולנטרים למניעת הטרדה מינית, הבנה של הצרכים המערכתיים והאישיים של מנהל/ת ארגון האחראי/ות על הטיפול במקרה של הטרדה מינית וכו'.
כל זאת ועוד, הובילו אותי להתמחות ביצירת פתרונות למניעת הטרדה מינית בארגון על מנת לקיים סביבה מקצועית.
בין היתר הבנתי שכדי לבסס פתרונות אמתיים וכנים שיובילו למניעת הטרדה מינית בארגון יש תחילה לצעוד שני צעדים:
1) הצעד הראשון - להיות אמיצ/ה ולקחת אחריות על מניעת התופעה בארגון שלך.
2) הצעד השני - להתחיל לדבר על זה עם מי? עם כולםן. - מספיק עם "הבושה", ההתכווצות שצמד המילים "הטרדה מינית" גורם לנו. יש לשאוף ליצירת שיח פתוח ושקוף בתוך הסביבה שמטרתו למנוע הטרדות מיניות ולקחת אחריות ארגונית.
עידן Metoo# שעם כל חשיבותו הרבה למאבק הפמיניסטי, יצר גם בלבול לגבי מה מותר ומה אסור במקומות עבודה. בנוסף, חלה עליה משמעותית בתלונות בגין הטרדה מינית במקום העבודה וארגונים מבינים היום שהם האחראים הבלעדיים לספק לעובדים/ות סביבת מקצועית, בטוחה נעימה ומכבדת.
השאיפה שלי
ליצור סביבה מקצועית נעימה ובטוחה מהטרדות מיניות על ידי הנחלת קוד אתי (תקנון) יעוץ וליווי בטיפול במקרי הטרדה מינית, הדרכות למניעת הטרדה מינית, בירור חיצוני ואובייקטיבי של מקרה הטרדה מינית, יצירת סדנאות לעובדים/ות העוסקות בגבולות והסכמה ובתקשורת אותנטית ומכבדת שתוביל להרמוניה במקומות בהם גברים ונשים חולקים מרחבים שיתופיים,
כך שהחוק למניעת הטרדה מינית במקום עבודה יונחל מעבר לדרישת החוק אלא יהווה חלק בלתי נפרד מתפיסת הערכים של הארגון.
מי אני?
אני עורכת דין, מגשרת ומנחה קבוצות שיח על מיניות בריאה, תקשורת הסכמה וגבולות.
בעלת יכולת הקשבה גבוהה, אמפתיה, הבנה של סיטואציות מורכבות, תוך כדי ראיה והכרה בפגיעה של כל הצדדים. יכולת להבין גבולות, גם כאלו שלא נאמרות לנו באופן ישיר. הדרך שלי ליצירת סביבה מקצועית, נבנתה מתוך ניסיון עשיר בעולם המשפט והחוק בעיקר בכל הקשור לטיפול בהטרדות מיניות במרחבים משותפים לגברים ונשים.
הביוגרפיה שלי
- תואר שני (LL.M) מאוניברסיטת חיפה
- תואר ראשון (LL.B) מהמכללה למנהל בראשון לציון
- מגשרת – בוגרת קורס גישור של מכון "הגושרים"
- מנחת קבוצות למיניות בריאה ומטיבה מטעם "דלת פתוחה"
- קבלת פרס על פעילות למען נשים על שם קרן לונדון יערי לשנת 2018
- קבלת אות יקיר מגינת זכויות אדם על שם אמיל זולא לשנת 2015
- בעבר מנהלת ועורכת דין בכירה, מרכז "תמורה"- המרכז המשפטי למניעת אפליה (ע"ר)
- כיום מנהלת הקליניקה לפמניזם ומשפט באוניברסיטת חיפה
- יוצרת שותפה של "מיניות מדוברת" - מרחבי שיח מעורבים (גברים ונשים) על מיניות ללא מגע.
- מייסדת שותפה בעמותת " טיפטופים"
לקוחות
כל הפתרונות למניעת הטרדה מינית
פתרונות ליצירת סביבה מקצועית ובטוחה מהטרדות מיניות
פתרונות למניעת הטרדות מיניות בארגון - אז מה אפשר לעשות כדי למנוע הטרדה מינית?
מגוון שירותים המיועדים לארגונים שמטרתם להביא למניעת הטרדה מינית בארגון : 1) הרצאות והדרכות יעודיות לעובדים.ות, מנהלים.ות, ומנהלים.ות משאבי אנוש - בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית. 2) סדנאות עומק לעובדים.ות על תקשורת וגבולות בסביבה מקצועית. 3) יצירת תקנון/קוד אתי למניעת הטרדה מינית מותאם לסביבה המקצועית של הארגון. 4) הדרכה פרטנית לעובדים.ות שנמצא שהטרידו מינית בארגון. 5) מבררת חיצונית ( אובייקטיבית ) לבירורים של מקרים של הטרדה מינית בארגון.
קרא עוד
פתרונות למניעת הטרדה מינית בעמותות וקהילות
כיום בעידן MeToo נשים מתחילות להשמיע את קולן ולהתלונן וזה לא שמור רק למקומות עבודה, אלא כמעט בכל מרחב שיתופי. על כן, הרבה עמותות/קהילות/ארגונים שאינם כפופים ליחסי עובד/מעביד לא יודעים איך להתמודד עם תלונות בגין הטרדות מיניות ולכן אין מנוס מיצירת מנגנון למניעת הטרדה מינית מותאם קהילה/עמותה. מדובר באחריות מיוחדת, אנו כחברה רוצים לעודד קהילתיות והתנדבות, ומכאן שעלינו לספק סביבה נעימה ובטוחה גם למתנדבים.ות וחברי.ות קהילה. בנוסף, בקהילות המעודדות יצירת תקשורת ושיח קיימת הזדמנות פז לעורר שיח אותנטי ועמוק שמוליד מערכת כללים מותאמת וייחודית, אשר באה מהקהילה ולא נכפית על הקהילה בנושא.
קרא עוד
הרצאות והדרכות
מגוון הרצאות והדרכות המיועדות לכלל קהלים בנושא הטרדה מינית ותקשורת מינית בריאה. הרצאה על השפעת עידן MeToo# על העולם וישראל, הרצאה על החוק למניעת הטרדה מינית והשפעתו, הדרכה למשפטנים ומשפטניות - כלים לייצוג נפגעות תקיפה מינית.
קרא עוד
מיניות מדוברת - יצירת והנחיית מרחבי שיח על מיניות ככלי למוגנות מינית וסביבה בטוחה
איך עוברים מתקשורת מטרידה בהקשר המיני לתקשורת מכבדת הרואה את האחר.ת? כמי שהתעסקה רוב חייה בנושא של מניעת הטרדות מיניות ובעיקר בצד החולה של מיניות, הבנתי שהדרך הטובה ביותר "להבריא" היא להתחיל לדבר ולהקשיב לתפיסות של א.נשים לגבי מיניות ללא בושה ביקורת או השוואתיות. אני מנחה סדנאות המיועדות לקבוצות בין אם מעורבות (גברים ונשים יחד) או מובדלות מגדר, העוסקות באיך אנחנו מגיבים.ות למיניות? איך אנו מדברים.ות מיניות? איך אנו מתקשרים.ות רצונות מיניים עם עצמנו ומול על האחר, ואיך ניתן לקיים תקשורת כזו באופן בריא, על מנת ליצור סביבה מוגנת מינית.
קרא עודבתקשורת
שלוש הנערות מפרשת אייל גולן מתכננות להגיש תביעת מיליונים נגדו ונגד אביו - המקום החם בגהנום
עורכת דין ורדית אבידן מהקליניקה לפמיניזם ומשפט באוניברסיטת חיפה מסבירה על הליך התביעה הנזיקית במקרה של עבירות מין: "יש שני ערוצים שיש זכות בדין לנפגעי עבירה בכלל וגם לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית להביא לדין את מי שלטענתם פגע בהם. דרך המלך לכאורה זה ההליך הפלילי. הגשת תלונה במשטרה ולתת למשטרה לחקור ולהביא את הפוגע לדין. דרך שנייה היא באמצעות הגשת תביעה נזיקית בהליך האזרחי.
קרא עוד
הוא אמר לי שאם אלטף אותו גברים ירצו אותי: האמת האפלה של מיניות מקודשת - הארץ
כתבת תחקיר על קהילת המיניות המקודשת וריבוי ההטרדות המיניות בה - על כוחה והשפעתה של קהילה, ואיך ניתן לקיים בה מרחבים בטוחים ומוגנים.
קרא עוד
לישראל יש מערכת שאינה מאפשרות לנפגעי ונפגעות עבירות מין להגיש תלונות - מעריב
בתחקיר של הקליניקה לפמניזם ומשפט ברשות עורכת דין ורדית אבידן מאוניברסיטת חיפה, בחודש יוני האחרון, עלה כי משטרת ישראל לא מטפלת נכון במקרים של עבירות מין או בנשים שמגישות תלונות על עבירות מין.
קרא עוד
time israel - Domestic violence is a systemic problem and Israel is no exception
3 significant changes in Israeli society and the legal system would overhaul the way domestic violence and its survivors are treated
קרא עוד
israel hayom- victims' mental health is integral in sexual assault cases
Additionally, most victims were not made aware of their basic rights like requesting to speak to a female officer or having the option of a volunteer from the rape crisis hotline accompany them to their meeting with police. This overwhelming feeling of despair among survivors lends many women I speak with to wonder why they bother saying anything at all if it is inevitable that the case will be closed with no consequences for the attacker
קרא עוד
you are not alone
על פעילותי בקליניקה לפמניזם ומשפט - עמ' 20-21
קרא עוד
בלוג אורח: הטרדות ופגיעות מיניות בקהילה
והשאלות צפות: מה קורה אם המתלוננ/ת מעדיף/ה לא להתלונן במשטרה ועדיין רוצה להיות חלק בקהילה? האם הקהילה צריכה ויכולה לטפל במקרים כאלו? האם היא אחראית? האם בכוחה להפעיל סנקציות כנגד אחד/ת מחבריה ולהרחיקו/ה מהקהילה?
קרא עוד
" סיפורי משפט - מאחורי הקלעים של פסקי הדין ששינו את פני החברה הישראלית"
בפרק "בג"ץ נגד הום סנטר: המאבק על שוויון מגדרי בשכר" שכתבו אריאן רנן-ברזילי וורדית אבידן מראים איזה משקל יכול להיות למעורבות רגשית של תובעת. במקרה זה – אישה שגילתה פער בשכרה לעומת גבר שעשה עבודה זהה לשלה. אותה תובעת הייתה מוכנה אפילו לוותר על פיצוי כספי לעצמה, ואכן, המעורבות שלה בכל ההליכים הועילה (אם כי פערי השכר בין נשים לגברים עדיין קיימים!)
קרא עוד
עו"ד ורדית אבידן בתוכנית ערב חדש
עוד ורדית אבידן מתראיינת בנושא הצורך בטיפול משפטי אחר בכל מה שקשור להטרדות ופגיעות מיניות - כמו למשל : בית דין ייחודי, מחלקה ייעודית במשטרה ועוד..
קרא עוד
האם גברים מפחדים מתגובות של נשים בעקבות Metoo?
ראיון שלי בתכנית הסכסוכים ברדיו 102 FM שוחחתי על ההשפעות של Metoo מצד אחד יצרה מודעות נורמטיבית לנושא ההטרדות המיניות מצד שני כאפקט מטוטלת יצרה פחד והימנעות של גברים בתקשורת שלהם לנשים. במקום פחד - למה לא לראות זאת כהזדמנות ליצירת שיח מכבד ומתקן של איך למנוע את זה יחד? גברים ונשים.
קרא עוד
פודקאסט - קמפיין מי טו והשפעתו על מערכות יחסים בין גברים ונשים
אני ושותפתי לסדנאות השיח של מיניות מדוברת, יעל קרפ' מתראיינות לפודקאסט של יניב שוורצמן "כאן רבים בכיף" על קמפיין מי טו והשפעתו על מערכות היחסים בין גברים ונשים.
קרא עוד
מהי הטרדה מינית ואיך מונעים אותה? ראיון בתוכנית הסכסוכים רדיו 102
אני ויעל קרפ (חלק מצוות מיניות מדוברת) מדברות על מה אנחנו עושות כדי למנוע הטרדות מיניות - לדבר.
קרא עוד
מיניות בזמן מלחמה
מאז אותה שבת שחורה ובעקבות כך - כניסה למצב מלחמה, מצאנו את עצמנו ברכבת הרים רגשית שתחילתה בקפאון ולאחר מכן בתהיות ומחשבות לגבי התקפות של שיח על מיניות בצל מלחמה. ככל שדיברנו על כך בינינו, הבנו שהפחד העולה מלדבר על מיניות כעת הוא הביטוי של רגשות הבושה והאשמה המלווים באופן תמידי למיניות בכל היבטיה. לכן הקלטנו וידאוקאסט נוסף, בו חלקנו את המחשבות שלנו לגבי מיניות בצל המלחמה מהאספקטים החולים של מיניות בזמן זה (סיפורי התעללות מינית מזעזעים, ניתוק רגשי, טראומה משנית) לאספקטים הבריאים ( רצון לקרבה חיבור ותקשורת מינית בריאה).
קרא עוד
טיוטות (מאמרים)
מילים על מניעת הטרדה מינית במקומות עבודה
על הטרדה מינית וחובות המעביד/ה
למה חשוב לקיים הדרכה למניעת הטרדה מינית בארגונים ומקומות עבודה?
ניסח זאת בצורה מעולה השופט בן זמיר בפס"ד ישראל נ' בן אשר:
"הטרדה מינית היא תמיד, בכל ציבור ובכל מקום, פסולה. היא פסולה משום שהיא נכפית על ידי אדם אחד בניגוד לרצונו של אדם אחר, בתחום המין, שהוא לפי מהותו תחום שמור, יותר מכל תחום אחר, לרצון הדדי. היא פסולה גם משום שהיא מערבת מין בשאינו מינו: היא מתייחסת לאדם על פי מינו, באופן פוגע, מקום שצריך להתייחס אליו על פי מילוי תפקידו או רמת הישגיו במקום העבודה"
מהאמור עולה כי הטרדה מינית פוגעת בכבוד האדם, בפרטיותו ובזכות שלו לשוויון ולכן מצדיקים הגנה על האדם מפניה.
החוק למניעת הטרדה מינית שנחקק בשנת 1998 נועד להתמודד עם התופעה של הטרדה מינית ולהוקיע אותה "בכל הקשר שהוא ולגבי כל אדם" (מתוך דברי ההסבר להצעת חוק למניעת הטרדה מינית) זאת מתוך הכרה בכך שההטרדה המינית הופכת את המוטרד/ת לאובייקט מיני, שוללת ממנו שליטה על גופו ועל מיניותו, היא פולשת לפרטיותו ומפלה אותו לרעה ביחס לאחרים שההתייחסות אליהם אינה מושפעת ממינם או מיניותם. לכן מטרתו של החוק היא: "לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים".
מהי הטרדה מינית? הטרדה מינית מוגדרת באופן מפורט בסעיף 3 לחוק המונה רשימת התנהגויות שכל אחת מהן נחשבת להטרדה מינית ועל כן כהתנהגות אסורה. כגון:
- סחיטה באיומים בעלי אופי מיני ( בסגנון תני לי ואתן לך)
- מעשים מגונים (נגיעות לא הולמות בגוף)
- הצעות חוזרות בעלות אופי מיני
- התייחסויות חוזרות בעלות אופי מיני
- אמירות מבזות ומשפילות בעלות אופי מיני
- פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, תוך התמקדות במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום
- ניצול יחסי מרות בהטרדה מינית
- התנכלות
חלק מההתנהגויות עשויים להיחשב לחיזור לגיטימי ולכן כמותרות ואף לרצויות אך רק כאשר הן נעשות בהסכמה ובהקשרים המתאימים. משום כך, לעתים, ישנו קושי למתוח את הגבול בין התנהגות בעלת אופי מיני מותרת לאסורה.
אז מה הגבול?
בפסיקה נקבע, כי השאלה אם מעשים מסוימים הם הטרדה מינית פסולה, או שמא מדובר בהתנהגות לגיטימית שאינה עולה כדי הטרדה מינית, חייבת תמיד להיבחן על פי ההקשר שבו בוצעו המעשים, טיב היחסים בין הצדדים ומכלול נסיבות העניין בכל מקרה לגופו!
הפסיקה קבעה מבחן כללי המיושם בהתאם לכל מקרה במגיע לפניו, אולם, לעובד/ת הפשוט/ה ו/או למעביד/ה אין נגישות למידע המשפטי הזה (היות ורובם לא משפטנים) וכמובן שישנם סיטואציות שהמשפט לא נתן את הדעת לגבי האם במקרה מסוים מדובר בהטרדה מינית או לא.
לכן מדובר בתחום אפור ומכאן שקיימת חשיבות עצומה (עד כדי מחויבות) לקיים הדרכה לעובדים/ות בעניין שמנגישה את המושגים המשפטים לשפה פשוטה ומובנית ומעוררת מחשבה מודעת וביקורתית אצל העובדים/ות לנושא. כך שהתחום האפור יקבל צבע בהיר.
הטרדה מינית בעבודה:
בהקשר של עולם העבודה קיימים שני סוגי התנהגות:
- בהקשר של יחסי עבודה קובע החוק, כי גם אם המוטרד/ת לא הראה למטריד/ה, כי אינו מעונין/נת בהצעות בהתייחסויות מיניות, כאשר הן נאמרות לעובד תוך ניצול יחסי מרות בעבודה אזי ההנחה היא שהעובד/ת אינו/ה חופשי/ה לסרב להן ולכן די במעשה עצמו כדי להוות הטרדה מינית.
- הטרדה מינית בדרך של יצירת סביבת עבודה עוינת על ידי עיסוק במין, במיניות ובמגדר באופן שהופך את מקום העבודה לבלתי נסבל עבור העובד/ת. הטרדה מינית מסוג זה יכולה לבוא לידי ביטוי בבדיחות גסות, בהצגת תמונות פורנוגרפיות, בהערות מיניות ועוד. בית המשפט העליון קבע כי, הערות, מחמאות, בדיחות גסות, סקסיסטיות או שוביניסטיות אשר יוצרות אווירה לא נעימה במקום העבודה יכולות להיחשב להטרדה מינית. עוד הובהר כי התנהגויות אלה אינן מקבלות הכשר נורמטיבי משום שנאמרו בסביבת עבודה שבה מקובלת התנהגות חופשית בתחום המין או משום שהדברים נאמרו בצחוק ולא רק זאת אלא שהתנהגויות אלה הופכות לאסורות באופן גורף כאשר מעורבים בהם עובדים שיש ביניהם יחסי מרות.
חובת המעסיק למנוע הטרדה מינית:
החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי בהקשר של יחסי עבודה חלה על המעסיק/ה חובה לנקוט באמצעים שונים לשם מניעת הטרדה מינית והתנכלות על ידי עובדים/ות וממונים/ות. חובת המעסיק/ה למנוע הטרדות מיניות בעסקו מבוססת על ההנחה שהמעסיק/ה חב/ה חובת אמון כלפי המועסקים/ות אצלו ומשום כך עליו לדאוג להם/ן לסביבת עבודה נקייה מהטרדות מיניות.
מעסיק/ה חייב/ת לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו/תו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו/ה עובדו/תו, ולטפל בכל מקרה כאמור, ולשם כך עליו/ה:
- לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות ולבירור התלונה.
- לטפל ביעילות במקרה של הטרדה מינית או התנכלות שידע אודותיהם, וכן לעשות כל שביכולתו/ה כדי למנוע את הישנות המעשים האמורים וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן/נת עקב ההטרדה או ההתנכלות.
- מעסיק/ה המעסיק/ה יותר מ-25 עובדים/ות חייב/ת לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות שענינן הטרדה מינית או התנכלות והטיפול בהן.
- למנות אחראי/ת מטעמו/ה שתפקידיו/יה יהיו לקבל תלונות בנושאי הטרדה מינית, לברר אותן, לתת למעסיק/ה ייעוץ באשר לדרך הטיפול בהן ולייעץ לעובדים/ות שפונים/ות אליו/יה ולתת להם/ן מידע והדרכה.
בהתאם לאמור, אסור בתכלית האיסור להמעיט בערכן הטרדות מיניות במקום העבודה, לא רק בשל אי הערכיות שבתחום והסכנה הקיימת על תפוקת העבודה, כאשר קיימת סביבת עבודה עוינת, אלא גם משום שמדובר בעבירה על החוק!
הטרדה מינית בעמותות/קהילות המפעילות מתנדבים/ות
האם קיימת אחריות למניעת הטרדות מיניות לקהילות או עמותות אשר מפעילות תחתן מתנדבים/ות? האם החוק למניעת הטרדה מינית חל על מתנדבים/ות?
בחוק קיימת התייחסות מיוחדת להטרדה מינית המתרחשת במערכות יחסים המאופיינות בתלות ובחוסר שוויון בין הפרטים וביתר שאת במערכות של יחסי עבודה.
בשל המאפיינים של יחסי העבודה ובעיקר בשל יחסי הכוח הבלתי שוויוניים בין העובד/ת למעסיק/וה קובע החוק כי התנהגויות מסוימות הן התנהגויות מטרידות, גם אם המוטרד/ת לא הביע/ה התנגדות. עם זאת, החוק בנוסחו הנוכחי, שותק באשר להטרדות מיניות של מתנדבים/ות או כלפי מתנדבים/ות.
במקרים אלו, גם אם אין יחסי כפיפות ישירים, יש לעתים פערי כוחות הנובעים מיחסים הירכיים כאלה ואחרים בין מתנדבים/ות לממונים/ות עליהם/ן ו/או בין מתנדבים/ות אחרים/ות, שמצדיקים את החלת ההסדרים המיוחדים הקיימים בחוק ביחס ליחסי עבודה, גם על יחסים אלו. הקושי להתנגד להטרדות המיניות או להוכיח אותן בבית משפט במערכות היחסים שתוארו לעיל זהה לקושי של עובדים/ות הנתונים למרות של מעסיקם/תן.
אז מה אם החוק שותק - החוק גמיש ומשתנה בהתאם למציאות החברתית הקיימת.
מדובר בחוק שתוקן כעשר פעמים הן בסעיפי החקיקה והן בתקנות, בין התיקונים המשמעותיים של החוק ניתן למנות את הארכת פרק הזמן בו ניתן להגיש תביעה מכוח החוק משלוש לשבע שנים; העלאת גובה הפיצוי ללא הוכחת נזק בגין הטרדה מינית מסכום של 50,000 שקלים לסכום של 120,000 שקלים; הוספת התנהגות נוספת לסל ההתנהגויות המהוות הטרדה מינית הנוגעת להפצה ופרסום של סרטונים בעלי אופי מיני.
בנוסף, הוספו מצבים נוספים המוגדרים כיחסי תלות ומרות, מתוך הבנה מהותית כי יש עוד סוגי יחסים בהם מתקיימים תלות ומרות, וביניהם תלמידים בגירים (בכיתות י"א; י"ב; י"ג; י"ד) וכן תלמידים בגירים במוסדות להשכלה עיונית או מעשית אל מול המורים והמרצים; אנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים אל מול דמויות הטיפול ותמיכה התעסוקתית; משרתים בשירות הלאומי אל מול מעסיקיהם. גם בנסיבות של קבלת הדרכה או ייעוץ של כהן דת או של מי שמתחזה להיות כהן דת או של אדם המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות יהוו יחסי תלות ומרות. כיום קיימת הצעת חוק המציעה לשנות את תחולת החוק גם באשר למתנדבים/ות - מה שאומר שלא עוד הרבה זמן החוק יחול על מתנדבים/ות באופן מפורש.
גם הפסיקה יצרה שינויים מבניים משמעותיים בהבנת תופעת ההטרדה המינית ובהתמודדות עימה והיום בתי המשפט נוהגים לבחון את יחסי המרות והאם מדובר במערכת יחסים נצלנית, הגם שלא מודבר במקום עבודה.
מהאמור ניתן להסיק, כי יכולה להיווצר חובה על מנהלים/ות המפעילים/ות מתנדבים/ות (בקהילה בעמותה ובארגון) לפעול למניעת הטרדה מינית בארגון בדיוק כמו שמצופה ממעביד.
בדיוק בשל כך, עמותות/קהילות ו/או ארגונים כבר לא מחכים לשינוי החקיקתי (הם יודעים שהוא יגיע) ומנחילים מנגנונים למניעת הטרדה מינית.
כך למשל, הייתי מעורבת בהנחלת מנגנונים למניעת הטרדה מינית בארגון כמו מד"א המפעיל מאות מתנדבים ומתנדבות ברחבי הארץ, לאחר ריבוי של תלונות על הטרדה מינית של מתנדבות, הארגון הבין כי קיימת עליו חובה ליצור תשתית למניעת הטרדות מיניות הכוללת : תקנון/נוהל למניעת הטרדות מיניות, מינוי והכשרה לממונה על הטרדה מינית, הסברה על החוק למניעת הטרדה מינית ועיבוי הטיפול בתלונות - נוהל הטרדות מיניות של מד"א כיום, שימו לב כי אין הבדל בתקנון לגבי עובד/ת ומתנדב/ת.
דוגמא נוספת הינה עמותת "מידברן" – מדובר בעמותה מיוחדת שכן תחתיה קיימת קהילה של מתנדבים/ות המבקשים ליצור קהילה חופשית שלכאורה אינה כבולה למגבלות, אולם לאחר ריבוי של תלונות על הטרדה מינית באירועים שונים, העמותה הבינה שהיות והיא זו שמאפשרת לאירועים להתקיים קיימה לה אחריות גם לנקוט את כל האמצעים, על מנת למנוע הטרדות מיניות בשטחי אירועיה - הנוהל למניעת הטרדה מינית במידברן.
כיום בעידן MeToo נשים מתחילות להשמיע את קולן ולהתלונן וזה לא שמור רק למקומות עבודה, אלא כמעט בכל מרחב שיתופי. על כן, הרבה עמותות/קהילות/ארגונים שאינם כפופים ליחסי עובד/מעביד לא יודעים איך להתמודד עם תלונות בגין הטרדות מיניות ומבינים כי הם חייבים ליצור תשתית ארגונית למניעת הטרדות מיניות.
לטעמי מדובר באחריות מיוחדת, אנו כחברה רוצים לעודד התנדבות ועשיית טוב למען האחר, ומכאן שעלינו לספק סביבה נעימה ובטוחה ככל שניתן לאותם/ן מתנדבים/ות במיוחד שמדובר ברווחתן האישית
.
בנוסף, בקהילות המעודדות יצירת תקשורת ושיח קיימת הזדמנות פז לעורר שיח אותנטי ועמוק שמוליד מערכת כללים מותאמת וייחודית, אשר באה מהקהילה ולא נכפית על הקהילה בנושא.
מנהלי/ות עמותות/ ו/או קהילות שאינם מפעילים מנגנון למניעת הטרדה מינית ובוחרים/ות ליצור תשתית בסיסית למניעת הטרדה מינית בארגון, מומלץ ליצור עימי קשר ואעשה לכם/ן סדר בארגון.