Note no' 2 - עו"ד אבידן זה לא אישי, אל תהי כזו רגישה.


"עו"ד אבידן זה לא אישי"

תמיד הרגשתי "עורכת דין אאוטסיידרית" כי העזתי להביע רגש במשפט ותמיד קבלתי אנטגוניזם לכך מחברי או חברותי (עורכי ועורכות הדין) לתיק או מהשופט/ת - "עו"ד אבידן זה לא אישי, אל תהי כזו רגישה". איך זה לא אישי? איך?

כסטודנטית למשפטים, הקורס שריגש אותי ביותר (שלימים גם תרגלתי בו ) היה "תורת המשפט". למי שלא בקיא/ה ברזי תואר המשפטים, מדובר בקורס המכיל תאוריות פילוסופיות שעל בסיסן עולם המשפט והחוק עוצב ועל בסיסן ניתן לבקר את המשפט, ושבאמצעותן אנו המשפטנים/ות (ובכלל כל פילוסופ/ית חובב/ת ) מנסים/ות לענות על השאלה - מדוע בני/ות אדם חופשיים/ות צריכים/ות לציית לחוק?? למה לציית בכלל?

לכל מי שמשתעשע/ת בתאוריות פילוסופיות (כמוני) מדובר בשאלה עמוקה שמעלה בחובה המון שאלות על אנושיות! מאיזה מקום א.נשים פועלים/ות ? למה צריך חוק כדי "לכפות" על א.נשים לנהוג בצורה מסוימת? גם אם זה בניגוד לאנושיות שלהם/ן? איך מביאים א.נשים "לציית" לחוק מבלי להפעיל עליהם/ן משטר של פחד והתרעה. ואם אני מזקקת את השאלה לעולם שמחוץ המשפט - האם ניתן לגרום לא.נשים לפעול על פי חוק מתוך מקום של רצון (מתוך הבנה של האחר/ת) ולא בשל פחד או צורך?

קורס "תורת המשפט" הוא הקורס היחידי לטעמי, שדיבר באמת על המהות של המשפט, על אנושיות, על רגשות וזה מוזר, כי המשפט לטעמי הוא מכלול של רגשות, רק בגלל העובדה הפשוטה שהמשפט הומצא על ידי א.נשים בהתאם למחשבותיהם/ן על סיטואציות המשפיעות על הכלל - ומבחינתי מחשבה יוצרת רגש, ומכאן שבוודאי שהמשפט מתבסס על רגשות.

ומצאתי דרך, להתמשך במשפט כדי לדגדג את הרגש על ידי סדנאות עומק והרצאות למניעת הטרדה מינית במקומות עבודה, באופן כזה שהחוק למניעת הטרדה מינית, יהווה טריגר לבניית שיח בין גברים ונשים במקום העבודה, יהווה טריגר לדבר ולשתף ולהיות אותנטיים.
זה דבר שאני לומדת כל יום מחדש בעצמי, וכמה שזה נשמע טריויאלי, גיליתי שזה לרוב, התמודדות לא קלה לא רק לי, אלא להרבה א.נשים - להיות אותנטיים.
מתוך כך אני מאמינה שא.נשים במקום עבודתם/ן ירצו לפעול בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית, מתוך מקום של הבנה של האחר/ת והכרה בפגיעות, תוך כדי תמלול העולם הגברי לעולם הנשי ולהפך.

לטעמי, שוויון יבוא מתוך שיתוף העולמות ולא התנגדות לעולמות, זהו מאבק חברתי של כולנו ולא רק של קבוצה אחת.