הצד שלה


הצד שלה "ואז קפאתי, השתתקתי"

במהלך שיח מגדרי מודע שהנחיתי לקבוצה מעורבת של נשים וגברים - בנושא הטרדה מינית, עלה בעיקר מהצד הנשי התחושה של שיתוק או קפאון, ולאו דווקא במקרה קיצוני של תקיפה מינית, אלא גם בזמן שיח עם גברים בעבודה בעיקר במסגרת יחסי מרות.

גם אני מכירה את התחושה הזו מהמקום שלי של רגע להיות בהלם ממה שנאמר לי ולהשתתק.

אצלי זה התבטא בניתוק רגעי מהגוף ומהמחשבה, חיוך שאינו בהלימה עם הסיטואציה ותחושה שאיני יכולה להוציא מפי קול אך משהו קשה בי נותר והייתי נכנסת ללופ ביני לבין עצמי של איך לא אמרתי כלום ומקבלת את המונח החברתי/משפטי של "הסכמה שבשתיקה" בעוד המונח הזה כל כך לא מתאים למציאות הרגשית המתקיימת בתוכי.

שנים רבות חשבתי שזה רק אצלי ואם היכולת לשתף בתחושה הזו מבלי להרגיש אשמה ובושה בעצם ההרגשה שבתחושה הזו -  גיליתי הרבה נשים (מאמינה שיש תחושה דומה לגברים אך בעיקר שמעתי זאת מנשים) חזקות עצימות ומוכשרות שמרגישות אותו הדבר. אז מדוע זה קורה?  קיים מנגנון פסיכולוגי, לפיו כאשר אנו נקלעים.ות למצב הישרדותי החלק החייתי שלנו במוח לוקח פיקוד ומפעיל את אחת משלוש התגובות המיידיות: 

1. Freeze (קיפאון שיתוק) 

2. Fight (להילחם) 

3. Flight (לברוח).

זה מה שהחלק הכי פנימי בתוכנו מתוכנת לעשות עוד משחר ההיסטוריה - התגובות הכי נכונות להישרדות. בזמנים שבהם ניהלנו אורח חיים פרימיטיבי, התגובה הכי נכונה (מבחינה הישרדותית) עבור אישה כלפי גבר שנוגע בה ללא רצונה, הייתה לקפוא (Freeze).   

אז כן במקרים של הטרדה מינית בסביבה מקצועית, לרוב לא מדובר בסיטואציות שיש בהם סכנה הישרדותית ובכל זאת, אם איננו מודעות לכך, המנגנון יכול לפעול ולהפעיל אותנו באופן אוטומטי. גם במקרים "קלים" של הטרדה - הפחד שעולה בעקבות אותו יצר הישרדותי לא מותאם למציאות שאנו נמצאים.ות בה כי אין באמת סכנה ממשית, אך הפחד הרבה פעמים מטשטש, במיוחד אם אותה אישה עברה מקרה של פגיעה מינית בעברה ואז זה אפילו יותר מוגבר, ומתקיים לופ של שחזור הפגיעה/הכאב השתיקה. המציאות היא שאם נהיה מודעים/ות  למנגנון הזה נוכל להבין איך להתמודד וללמוד להשמיע (במיוחד במקרים שאין סכנה ממשית), גם אם לא באותו רגע אז כמה רגעים אחר כך, תוך כדי שמסבירות לצד השני (אפשר לקרוא לזה סוג של femalexplaning) וכך יהיה אפשר לעורר בצד שמולך מודעות אלייך מודעות לעצמו.

המציאות המשפטית היא שהחוק למניעת הטרדה מינית שהינו חוק פמיניסטי במהותו, מתחשב, בין היתר, גם במנגנון ההגנה הזה ולכן מקרים מסוימים עדיין יחשבו הטרדה מינית גם אם הייתה הסכמה - כמו לדוג' במסגרת יחסי מרות.

אז החוק נותן מענה והבנה של המצב, אך היות ואני עוסקת במודעות ככלי לפתרון מניעת הטרדה מינית, אני מעלה את זה כעת, כדי לעורר את המודעות הפנימית, זה יתרום לנו לא רק במסגרת המקצועית אלא בכל מסגרת.  

זה לא פשוט לפעול בהתאם למודעות הזו, אך אפשרי. לי עזרה היכולת לשתף ולהבין שאחרות/.ים גם חשות.ים כך ובמקביל גם לשמוע נשים וגברים שהמנגנון לא מופעל עליהןם וללמוד מהםן מה הםן עושים.ות בסיטואציות דומות.

היכולת לתמלל את המצב הזה ולבקש שיבינו אותו - היכולת לדבר את זה. זו אחת הסיבות ששיח מגדרי מודע בכל סביבה משותפת יכול לתרום להבנה ולמניעה של הטרדות מיניות, מודעות מגדרית חברתית כחלק מפתרון ארגוני, על מנת למנוע פגיעה והיפגעות.