פלרטוט זה כיף,פלרטוט מרגש,מחייהמעלה בנו חיוך,הפלרטוט מחמיא מאוד ובוודאי שגם יכול להוביל למערכת יחסים.
הפלרטוט הופך ללא מכבד ונעים,כאשר אחד/ת הצדדים אינו מעוניין/ת ואינו מרגיש/ה את התחושות הנ"ל.
הרצוי הוא לומר באופן ישיר - לא מעוניין/ת!
אך המצוי - שזה מאתגר לומר באופן ישיר שאני לא מעוניין/ת, חשבו על עצמכםן בעולם הדייטים, כמה לפעמים קשה לנו לחתוך ולומר שאנחנו לא מעוניינים/ות - אז אנחנו רומזים/ות בתגובות קצרות או מתעלמים/ות.
ובוודאי שזה מאתגר בעולם העבודה, כאשר אנו נתקלים באופן יומיומי באותו/ה עובד/ת.בעיקר שקימיים יחסי מרות ( כפיפות מקצועית) ואז עולים שקולים כמו מעמד, כסף, קידום, חוסר נוחות ונעימות, מה יגידו עליי בעבודה.
שקולים שיכולים לטשטש את הבחירה שלנו לומר באופן ברור - לא מתאים לי.
ואז פלרטוט יכול בקלות להפוך מצורת חיזור נעימה להטרדה מינית.
המחוקק הבין את הטשטוש שבבחירה ולכן החוק למניעת הטרדה מינית, אינו דורש מהצד הנפגע להביע העדר עניין באופן מסוים. כלומר, אם גבר מפלרטט עם אישה או להפך, והיא אינה מעוניינת בחיזוריו, אין זה הכרח כי היא תביע דחייה או סלידה ממנו, אלא די בכך שהיא תרמוז בצורה שניתן להבין ממנה שהיא אינה מעוניינת כדי שזה יחשב הטרדה מינית.
החוק מציאותי
ואפשר גם מציאות משופרת,ליצור את השינוי שבין המצוי לרצוי.
ולצורך כך רצוי ליצור בארגון מערכת תמיכה מוגנת בכל הקשור למניעת הטרדות מינית, כדי שעובדים/ות יוכלו לומר ללא חשש - אני לא מעוניין/ת.
מתי עובר הגבול לדעתכם/I בין פלרטוט להטרדה?
