האם קיימת אחריות למניעת הטרדות מיניות לקהילות או עמותות אשר מפעילות תחתן מתנדבים/ות? האם החוק למניעת הטרדה מינית חל על מתנדבים/ות?

הטרדה מינית בעמותות/קהילות המפעילות מתנדבים/ות  image
החוק למניעת הטרדה מינית משנת 1998, אוסר על ביצוע מעשים של הטרדה מינית והתנכלות וקובע, כי למקום עבודה קיימת האחריות לקיים מנגנון למניעת הטרדה מינית, על מנת לאפשר סביבת עבודה בטוחה ונעימה.
בחוק קיימת התייחסות מיוחדת להטרדה מינית המתרחשת במערכות יחסים המאופיינות בתלות ובחוסר שוויון בין הפרטים וביתר שאת במערכות של יחסי עבודה.
בשל המאפיינים של יחסי העבודה ובעיקר בשל יחסי הכוח הבלתי שוויוניים בין העובד/ת למעסיק/וה קובע החוק כי התנהגויות מסוימות הן התנהגויות מטרידות, גם אם המוטרד/ת לא הביע/ה התנגדות. עם זאת, החוק בנוסחו הנוכחי, שותק באשר להטרדות מיניות של מתנדבים/ות או כלפי מתנדבים/ות.

במקרים אלו, גם אם אין יחסי כפיפות ישירים, יש לעתים פערי כוחות הנובעים מיחסים הירכיים כאלה ואחרים בין מתנדבים/ות לממונים/ות עליהם/ן ו/או בין מתנדבים/ות אחרים/ות, שמצדיקים את החלת ההסדרים המיוחדים הקיימים בחוק ביחס ליחסי עבודה, גם על יחסים אלו. הקושי להתנגד להטרדות המיניות או להוכיח אותן בבית משפט במערכות היחסים שתוארו לעיל זהה לקושי של עובדים/ות הנתונים למרות של מעסיקם/תן.

אז מה אם החוק שותק -  החוק גמיש ומשתנה בהתאם למציאות החברתית הקיימת.

מדובר בחוק שתוקן כעשר פעמים הן בסעיפי החקיקה והן בתקנות, בין התיקונים המשמעותיים של החוק ניתן למנות את הארכת פרק הזמן בו ניתן להגיש תביעה מכוח החוק משלוש לשבע שנים; העלאת גובה הפיצוי ללא הוכחת נזק בגין הטרדה מינית מסכום של 50,000 שקלים לסכום של 120,000 שקלים; הוספת התנהגות נוספת לסל ההתנהגויות המהוות הטרדה מינית הנוגעת להפצה ופרסום של סרטונים בעלי אופי מיני.

בנוסף, הוספו מצבים נוספים המוגדרים כיחסי תלות ומרות, מתוך הבנה מהותית כי יש עוד סוגי יחסים בהם מתקיימים תלות ומרות, וביניהם תלמידים בגירים (בכיתות י"א; י"ב; י"ג; י"ד) וכן תלמידים בגירים במוסדות להשכלה עיונית או מעשית אל מול המורים והמרצים; אנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים אל מול דמויות הטיפול ותמיכה התעסוקתית; משרתים בשירות הלאומי אל מול מעסיקיהם. גם בנסיבות של קבלת הדרכה או ייעוץ של כהן דת או של מי שמתחזה להיות כהן דת או של אדם המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות יהוו יחסי תלות ומרות. כיום קיימת הצעת חוק המציעה לשנות את תחולת החוק גם באשר למתנדבים/ות - מה שאומר שלא עוד הרבה זמן החוק יחול על מתנדבים/ות באופן מפורש.

גם הפסיקה יצרה שינויים מבניים משמעותיים בהבנת תופעת ההטרדה המינית ובהתמודדות עימה והיום בתי המשפט נוהגים לבחון את יחסי המרות והאם מדובר במערכת יחסים נצלנית, הגם שלא מודבר במקום עבודה.

מהאמור ניתן להסיק, כי יכולה להיווצר חובה על מנהלים/ות המפעילים/ות מתנדבים/ות (בקהילה בעמותה ובארגון) לפעול למניעת הטרדה מינית בארגון בדיוק כמו שמצופה ממעביד.
בדיוק בשל כך, עמותות/קהילות ו/או ארגונים כבר לא מחכים לשינוי החקיקתי (הם יודעים שהוא יגיע) ומנחילים מנגנונים למניעת הטרדה מינית.

כך למשל, הייתי מעורבת בהנחלת מנגנונים למניעת הטרדה מינית בארגון כמו מד"א המפעיל מאות מתנדבים ומתנדבות ברחבי הארץ, לאחר ריבוי של תלונות על הטרדה מינית של מתנדבות, הארגון הבין כי קיימת עליו חובה ליצור תשתית למניעת הטרדות מיניות הכוללת : תקנון/נוהל למניעת הטרדות מיניות, מינוי והכשרה לממונה על הטרדה מינית, הסברה על החוק למניעת הטרדה מינית ועיבוי הטיפול בתלונות - נוהל הטרדות מיניות של מד"א כיום, שימו לב כי אין הבדל בתקנון לגבי עובד/ת ומתנדב/ת.

דוגמא נוספת הינה עמותת "מידברן" – מדובר בעמותה מיוחדת שכן תחתיה קיימת קהילה של מתנדבים/ות המבקשים ליצור קהילה חופשית שלכאורה אינה כבולה למגבלות, אולם לאחר ריבוי של תלונות על הטרדה מינית באירועים שונים, העמותה הבינה שהיות והיא זו שמאפשרת לאירועים להתקיים קיימה לה אחריות גם לנקוט את כל האמצעים, על מנת למנוע הטרדות מיניות בשטחי אירועיה - הנוהל למניעת הטרדה מינית במידברן.

כיום בעידן MeToo נשים מתחילות להשמיע את קולן ולהתלונן וזה לא שמור רק למקומות עבודה, אלא כמעט בכל מרחב שיתופי. על כן, הרבה עמותות/קהילות/ארגונים שאינם כפופים ליחסי עובד/מעביד לא יודעים איך להתמודד עם תלונות בגין הטרדות מיניות ומבינים כי הם חייבים ליצור תשתית ארגונית למניעת הטרדות מיניות.

לטעמי מדובר באחריות מיוחדת, אנו כחברה רוצים לעודד התנדבות ועשיית טוב למען האחר, ומכאן שעלינו לספק סביבה נעימה ובטוחה ככל שניתן לאותם/ן מתנדבים/ות במיוחד שמדובר ברווחתן האישית
.
בנוסף, בקהילות המעודדות יצירת תקשורת ושיח קיימת הזדמנות פז לעורר שיח אותנטי ועמוק שמוליד מערכת כללים מותאמת וייחודית, אשר באה מהקהילה ולא נכפית על הקהילה בנושא.

מנהלי/ות עמותות/ ו/או קהילות שאינם מפעילים מנגנון למניעת הטרדה מינית ובוחרים/ות ליצור תשתית בסיסית למניעת הטרדה מינית בארגון, מומלץ ליצור עימי קשר ואעשה לכם/ן סדר בארגון.